"מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב', ט"ז-י"ז).
תענוג, איסור, חיים, מוות, חטא, עונש, עץ הדעת ועץ החיים. כל מרכיבי הדרמה הקלאסיים מצויים בסיפור המסתורי של גן העדן. אין דבר מפתה יותר מלטעום מהפרי האסור, אולם מי מאיתנו מוכן לשלם את המחיר בעד טעמו הנפלא?
כולנו רוצים ליהנות מהחיים. אנחנו רוצים זוגיות מוצלחת, בריאות, אוכל טוב, הערכה, אושר, כסף והצלחה בחיים. הרצון הפנימי שלנו הוא שמכוון את מהלך חיינו: מי מאיתנו שחובב סיכונים וריגושים קופץ באנג'י, מי שאוהב לאכול מבלה את זמנו במסעדות יוקרה ומי שאוהב שקט מכבה את הסלולארי.
לצד כל אלה, האדם שהתעורר בליבו רצון מיוחד לחשוף את הכוח הנסתר, שפועל מאחורי הקלעים של חיינו - לומד את חכמת הקבלה.
שליטה בחיים
כמו שספורטאים מקצוענים שומרים על משקל גופם ועל משטר אימונים קפדני, כלכלנים מתעדכנים תדיר בתנודות שערי מטבע חוץ ושערי המסחר בבורסה ועיתונאים אוספים כל פיסת מידע חדשה כדי להישאר בתמונה, כך גם המקובלים דואגים בכל כוחם לשמור על קשר רציף עם הכוח העליון.
אולם, שמירה על קשר מתמיד עם הכוח העליון איננה מטרה בפני עצמה. זהו אמצעי המסייע למקובל ללמוד מהבורא כיצד לשלוט על חייו ואיך לנהוג ברצונותיו. מערכת היחסים בין הבורא לאדם מזכירה במובן מסוים את מערכת היחסים בין אב לבנו.
הילד שמשחק במכונית צעצוע מחקה את התנועות שאביו מבצע, מנסה להשמיע צלילים דומים לרעש המנוע ומסיע את מכונית הצעצוע ממקום למקום. מהמשחק במכונית כצעצוע יעבור הילד בהדרגה לנהוג במכונית אמיתית. בדומה לאותו ילד, המקובל רואה את פעולת הבורא בעולמנו ומנסה לחקות אותה, כפי שכתוב בשיר קבלי הנקרא "שיר הייחוד": "ממעשיך הכרנוך".
על פי חכמת הקבלה, מי שחפץ להידמות לכוח העליון נקרא "אדם", כינוי שנגזר מהביטוי "אדמה לעליון" (ישעיהו, י"ד).
את הוראות ההפעלה המדויקות לשמירה על הקשר עם הכוח העליון קיבל אדם הראשון מיד לאחר בריאתו. הוראות אלה מתוארות בסיפור גן העדן בדמות שני העצים - "עץ החיים" ו"עץ הדעת".
רצונות מותרים ורצונות אסורים
המקובלים מסבירים לנו שחייו הרוחניים של האדם תלויים בקשר רציף בינו לבין הבורא, לכן הם עושים כל שביכולתם כדי להעדיף את החיבור לבורא על פני כל שאר הרצונות שמתעוררים בהם. המקובלים אינם מתנתקים משאר הרצונות אלא רק מתמקדים ברצון החשוב ביותר עבורם, הרצון להישאר קשורים לבורא.
על פי חכמת הקבלה נשמת האדם מורכבת מתרי"ג (613) רצונות. רצונות אלה מתחלקים לשני סוגים:
א. רמ"ח (248) רצונות שבעזרתם ניתן להתקרב לבורא, ולכן מותר לאדם להשתמש בהם. רצונות אלה נקראים בשם "עץ החיים".
ב. שס"ה (365) רצונות שמלכתחילה אסור לאדם להשתמש בהם, מכיוון שהתענוג שיפיק מהם יגרום לו להתנתק מן הרוחניות. רצונות אלה נקראים בשם "עץ הדעת".
הציווי לאכול מעץ החיים, כלומר להשתמש ב-248 הרצונות, מטרתו להסביר לאדם כיצד להתקרב לבורא, והאיסור שלא לאכול מעץ הדעת מתאר את המגבלות שחלות על האדם - מאלו רצונות עליו להיזהר כדי לא להגיע לניתוק הקשר מהבורא.
תענוג, איסור, חיים, מוות, חטא, עונש, עץ הדעת ועץ החיים. כל מרכיבי הדרמה הקלאסיים מצויים בסיפור המסתורי של גן העדן. אין דבר מפתה יותר מלטעום מהפרי האסור, אולם מי מאיתנו מוכן לשלם את המחיר בעד טעמו הנפלא?
כולנו רוצים ליהנות מהחיים. אנחנו רוצים זוגיות מוצלחת, בריאות, אוכל טוב, הערכה, אושר, כסף והצלחה בחיים. הרצון הפנימי שלנו הוא שמכוון את מהלך חיינו: מי מאיתנו שחובב סיכונים וריגושים קופץ באנג'י, מי שאוהב לאכול מבלה את זמנו במסעדות יוקרה ומי שאוהב שקט מכבה את הסלולארי.
לצד כל אלה, האדם שהתעורר בליבו רצון מיוחד לחשוף את הכוח הנסתר, שפועל מאחורי הקלעים של חיינו - לומד את חכמת הקבלה.
שליטה בחיים
כמו שספורטאים מקצוענים שומרים על משקל גופם ועל משטר אימונים קפדני, כלכלנים מתעדכנים תדיר בתנודות שערי מטבע חוץ ושערי המסחר בבורסה ועיתונאים אוספים כל פיסת מידע חדשה כדי להישאר בתמונה, כך גם המקובלים דואגים בכל כוחם לשמור על קשר רציף עם הכוח העליון.
אולם, שמירה על קשר מתמיד עם הכוח העליון איננה מטרה בפני עצמה. זהו אמצעי המסייע למקובל ללמוד מהבורא כיצד לשלוט על חייו ואיך לנהוג ברצונותיו. מערכת היחסים בין הבורא לאדם מזכירה במובן מסוים את מערכת היחסים בין אב לבנו.
הילד שמשחק במכונית צעצוע מחקה את התנועות שאביו מבצע, מנסה להשמיע צלילים דומים לרעש המנוע ומסיע את מכונית הצעצוע ממקום למקום. מהמשחק במכונית כצעצוע יעבור הילד בהדרגה לנהוג במכונית אמיתית. בדומה לאותו ילד, המקובל רואה את פעולת הבורא בעולמנו ומנסה לחקות אותה, כפי שכתוב בשיר קבלי הנקרא "שיר הייחוד": "ממעשיך הכרנוך".
על פי חכמת הקבלה, מי שחפץ להידמות לכוח העליון נקרא "אדם", כינוי שנגזר מהביטוי "אדמה לעליון" (ישעיהו, י"ד).
את הוראות ההפעלה המדויקות לשמירה על הקשר עם הכוח העליון קיבל אדם הראשון מיד לאחר בריאתו. הוראות אלה מתוארות בסיפור גן העדן בדמות שני העצים - "עץ החיים" ו"עץ הדעת".
רצונות מותרים ורצונות אסורים
המקובלים מסבירים לנו שחייו הרוחניים של האדם תלויים בקשר רציף בינו לבין הבורא, לכן הם עושים כל שביכולתם כדי להעדיף את החיבור לבורא על פני כל שאר הרצונות שמתעוררים בהם. המקובלים אינם מתנתקים משאר הרצונות אלא רק מתמקדים ברצון החשוב ביותר עבורם, הרצון להישאר קשורים לבורא.
על פי חכמת הקבלה נשמת האדם מורכבת מתרי"ג (613) רצונות. רצונות אלה מתחלקים לשני סוגים:
א. רמ"ח (248) רצונות שבעזרתם ניתן להתקרב לבורא, ולכן מותר לאדם להשתמש בהם. רצונות אלה נקראים בשם "עץ החיים".
ב. שס"ה (365) רצונות שמלכתחילה אסור לאדם להשתמש בהם, מכיוון שהתענוג שיפיק מהם יגרום לו להתנתק מן הרוחניות. רצונות אלה נקראים בשם "עץ הדעת".
הציווי לאכול מעץ החיים, כלומר להשתמש ב-248 הרצונות, מטרתו להסביר לאדם כיצד להתקרב לבורא, והאיסור שלא לאכול מעץ הדעת מתאר את המגבלות שחלות על האדם - מאלו רצונות עליו להיזהר כדי לא להגיע לניתוק הקשר מהבורא.
